|
עם כל המכאובים
העולים מהשורש א.ה.ב.
כשאצבעות הפסנתרן
מנחות אותו, תו אחר תו
כשהמשורר בעצבות
כותב מילה ועוד מילה
והצייר איננו מבחין
בין שנאה ואהבה
ושמנגינת המלחין
הצובטת אותך בלב
כשאתה לאוהבייך
כה כואב,
כה כואב. |
|
|
קראתי באתר
בדיחות, על זקן
שבולע ויאגרה
שנימאס לו
להשתין על
הנעל.
מה שמזכיר את
ממלכת
הסלוגנים,
כמה שלא תנסה
להשתין רחוק
בסוף מטפטפ
לנעל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.