ליאורי ברקאי / נשיקה אחרונה |
לא נגמר בי החושך
והזמן עמד מלכת
כאשר יצאת ממני, מחיי.
כמה מתוקה היא נשיקה,
כמה מרה היא כשזו האחרונה.
נגיעות קלות של פחד
בעוד ליטפת את פניי,
בעוד ידעתי שתלך,
ולא תביט אחורה, עליי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|