ישות נצחית / תועבה |
נשנים בקיבעונם
על סלעי מרקם התבנית הגדולה
לתוך אד האדמה הלוחש.
זקיקי המערות נרעדים מעט
לתדר תת הכרתי
המשנה את מארג הרוח
לסופות עשן מיתמרות.
הלילה לא זקוק להסברים
הוא שוכן שם מטבעו המובן
הבעיה היא במותם של החלומות
בקריסה של רוח הפלנטה.
אני מתאמץ לראות מעבר לזמן
להסיר מעיניי את אבק המציאות
החונק את רוח החופש האנושית
של כול הילדים שאיבדו את דרכם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|