המתנתי לתורי.
עליתי על הבמה ושאלתי:

- מי אני? -


"אתה תינוק בעריסה, שובב,

תישן תינוק, אך מעט תשכב."



"אתה בין ילדי הגן, שתקן,

לא רצית שישאירוך כאן,"



"אתה תלמיד, לוח, גיר,

שנים נשארת כך - צעיר,"



"ואח"כ צבא, בגרת באחת,

חיילים בסך, מצעד,"



"אתה בן-זוג, "אתה איש עבודה,"

הם לא פתרו את החידה.




המתנתי לשקט, ועניתי כך:

זו הייתה רק הדרך, ההכרחי,
אני קצת מכל מי שפגשתי
בדרכי.