כמו בספר שנכתב בברייל,
אתה נוגע בי.
חש בתוך ליבך, דרך מגע אצבעותיך
את המילה המדוייקת, את התחושה
שאל כרית אצבעך נצמדת.

רואה דרכה בתוך ראשך,
את כל המחשבות שלי.
אוסף אותן אליך,
מחבק, מחייך, מרצין
וממשיך בקריאתך אותי...

נוגע, קורא, ומחבק בחום
קורא בי בתשוקה,
משנן וגם זוכר
מדפדף בי,
אף מילה, אף תחושה לא מפספס.

ואני כותבת וכותבת
מקריאה לך מתוך דפי
את תחושותי אליך.
פתוחה הרי אני פה לפניך
הכל גלוי, הכל כתוב בי,
גע בי פנימה והבן.

מספרת על כאב שעוד ישנו,
שמלווה אותי שנים.
וילך איתי עוד דרך ארוכה,
על אותן תחושות המתעצמות אליך.
על חיים שכבר עברו,
ועל אלה שעוד יהיו.
על עבר, הווה, עתיד.

ממשיכה ומספרת על הרצונות, על האהבות שלי
על כל הפחדים המשתקים
והפחדים שאותי מעוררים.
על החיוכים ועל כל המוזרויות שלי
השירים, וכל התמונות שבראשי.

ואתה קורא, ואתה אוהב,
ואתה מבקש, מחייך.
רוצה לגעת בי, לקרוא
ללמוד אותי עוד ועוד
יותר ויותר לעומק.
להרגיש איתי את כל מה שיש בי.

והנפש מספרת,
מגלה לך הכל,
ומעבירה לאצבעות שלך,
המגלות
את כל מה שיש ללב שלי
לומר לך .