על הלב תלוי לו מנעול ממתכת,
כבר הרבה זמן שבכלל לא נפתח.
את המפתח טרחו להחביא טוב,
בשביל שהרגש, פשוט, לא יברח.

החיפוש אחריו מייגע,
כואב הוא, גורם לשריטות,
והלב כמעט מתפוצץ לו,
כבר רוצה להשתחרר, עד מאד.

לנסות מזלך עם מפתח,
בתקווה שזה, יעזור ויפתח,
לקרוס מחדש שוב, כל פעם,
כשכל ניסיון לא מוצלח.

ואז, בשנייה המכרעת,
כשהרצון להישבר חזק כל כך,
לדעת שהמפתח נמצא כבר,
הוא נמצא כשהכרתי אותך.







מוקדש רשמית, לטל הקושקוש.
את מקסימה אותי, ילדה.