כשעוד הייתי כבשה
לא בולטת בצאן
נהגתי לומר
"נחש אני
קטן וחסר רגליים"
והצאן כבר ענה:
"ודאי לקית בשיגעון."
נו, מילא.
וכשנהייתי זאב
סיוט הכבשים
נהגתי לומר
"נחש אני
קטן וחסר רגליים"
והצאן כבר ענה:
"ודאי לקית בשיגעון."
נו, מילא.
ועכשיו נחש אני
קטן וחסר רגליים
ונוהג אני לומר
"כבש אני
מלוא-תפארת ורם"
והצאן עוד עונה
"ודאי לקית בשיגעון."
נו - מילא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.