דניאל סניר / סטופר |
אתמול השעון שוב חזר להתחלה,
שוב יספור הוא דקות, שעות וימים,
שוב יצוף לו הכאב שנחבא אל הכלים.
למה את איתו ולא איתי?
האם אי פעם תאחזי גם בידי?
גם השאלות אוהבות את השעון,
כשהוא מתקתק הן מסרבות לישון
ואני רק רוצה שתמשיך הספירה,
שהארור שוב לא יתחיל לספור מהתחלה,
ואז יום אחד כששוב אותך אראה
שוב תקתוקו לי לא יחכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|