|
את מפרקת את התקווה
לרסיסים קטנים
- מחלקת היטב בין הזמנים
ומתפללת ברטט דק
שיוותר לך די
לכל עת ולכל העת -
כי מה כבר נשאר,
מה כבר נשאר...
כחול שדהה
ותפילה משומשה -
מה כבר נשאר,
מה כבר נשאר.
אלפי רסיסים קטנים:
לאסוף בשתיקה. |
|
|
מכירים את זה
שאתה חושב באמצע
הלילה על משהו
ממש, ממש, ממש
מתוחכם, ואתה
יודע שאתה חייב
לכתוב על זה
סלוגן כי כ ו ל
ם יצחקו מזה,
ואז כשאתה קם
בבוקר אתה לא
זוכר מזה כלום? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.