|
All that could ever remind me of you
is left in the dust
of those gray skies
the emptiness
of those alienated bricks
and the rooftops
the sound of a distant train
and the rotten railways.
Just an illusion
of the air you once breathed
the streets we passed each other by so many times
don't mean a thing
so familiar
and so unknown
there's nothing of you here
that belongs to me.
Nothing to remember,
but so hard to forget. |
|
|
אני לא שנונה
ולא מתוחכמת.
תהרגו אותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.