|
יושבים ומדברים
צוחקים
אותן בדיחות
שהן רק שלנו
כמו פעם
אתה מעצבן
ומבאס
זורק עליי כרית
גורם לי לחייך
אותם חיוכים
שהם רק שלנו
כמו פעם
ויש לך
את הברק הזה בעיניים
וגם לי
אותו ברק
שהוא רק שלנו
כמו פעם
ואתה כבר לא אוהב אותי
ואני לא אוהבת אותך
ויש לנו את ההרגשה הזאת
שהיא כבר לא רק שלנו
וכלום כבר לא יהיה
כמו פעם...
18.10.07 |
|
|
אין לי כבלים,
לא ראיתי חברים
או סיינפלד או
בברלי בחיים,
אין לי אף דיסק
של נירוונה
בבית, אין לי
ג'ינסים קרועים,
אני לא שם ג'ל,
לא אוכל טייק
אווי, ועדיין
אני בבמה חדשה.
מדהים, לא?
אד המתאבד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.