|
כשאתה יושב בגן עדן ערום לגמרי אתה לא חושב על הטעויות שלך,
אבל דווקא כשאתה אוכל תפוח אתה יודע שזה לא נכון.
אתה צריך לסגוד לאלוהים בכל רגע נתון שבו אתה חי, כי הוא מספק
לך חיים אבל הוא לא מספק לך חכמה. אבל בכל זאת הוא נותן לך את
הפיתוי הזה שנמצא עכשיו בתוך כף היד שלך שבשנייה אחת אתה נותן
בו ביס קטן שמשנה את האנושות כולה.
כשאתה יוצא מגן עדן בבושת פנים, מנסה להשיב את הזמן לאחור
ומגלה שאתה לא יכול. אין לך מה לעשות אז אתה רק ממשיך את
החיים-
יש לך אישה וילדים.
איבדת את האלוהים שלך ומה שהצלחת ליצור זה רק מלחמת אחים על
אדמות רכוש וחיים. אין לך כלום מלבד השכלה כללית שהשגת בגלל
התפוח
ואיבדת את עצמך.
הכי קל עכשיו זה להאשים את כולם רק חבל שאין אף אחד. אתה בטח
רואה איך הכל השתבש בגללך. אולי פשוט תפנה אל אלוהים ותבקש פעם
אחרונה
את החיים שלך מחדש. |
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.