גלימה שחורה עוקפת את חושיי
מרחפת עדיה מלפניי
מביטה משוליים חסויים
על פלגי החיים החולפים מנגד.
התנועה מרחפת רחובות
דוכני פרות בוהקים
את צבעי הרעב של כל העולמות
עיניי רדומות בשפע.
רשתות ברזל מגולוון
עוטפות את זיכרונות ילדותי
בתחושות חנק לא נשלטות
אני לא מרגיש דבר.
לבן בוהק קירות שקטים
כמי הנחל העומדים
ענפים מתאבנים לאטם
בקרקעיות חסרות שם. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.