אומרים שמחר תתחיל מלחמה.
אני מתעוררת, עייפה עדיין מאתמול
מפהקת.

אומרים שמחר תיגמר המלחמה שלי,
אתחיל לחיות ולאכול
אך רימוני המלחמה מתחילים להתנפץ
והרימונים שעל העץ מתחילים להירקב.

המלחמה שלי נגמרה,
אך הכדורים עוד ממשיכים להתפורר לי בתוך הדם,
הזכרונות ממשיכים להסתובב לי בראש,
והמחלה לעולם נשארת.

רגל קטועה כואבת,
ולא מסכימים למכור לי נעל אחת במבצע.

המלחמה מתחילה,
תותחים צובעים את השמיים באדום.
רובים ואקדחים מוסיפים קצת אפור וכתום,
כחול וירוק נשארים רק על צלקותיהם הרקובות של החיילים.

הנה מתחיל הזמן לצעוד לאחור.