אחרי שעות של ייאוש הגעתי,
חיפשתי אותך אך לא באת
אוטובוסים ריקים הזכירו
את השקט שעוד לא מצאת.

עמדת שם, באמצע העולם,
ניהלת ויכוחים עם העבר.
נכון, היא בצבא עכשיו,
אבל בסתיו הרבה יותר קר.

בחיפוש אחר מזון לנשמה
מצאנו פינה לשבת,
ריח המוות נישא באוויר
את זה את לא אוהבת.

דיבורים על נחש וצפרדע,
"השמד" בחלון ראווה,
את מכירה את כולם כנראה,
אבל את לא מכירה אהבה.

וכמו בסתיו, לא נשארו לך עלים
לכסות עצמך כחומה,
ובין עינייך אפשר לראות,
נשארת לידי עירומה.

אתה עוד ילד, כך את אומרת,
מבטלת אותי בזלזול מתנשא.
אך בלילה של סתיו הסהר מאיר,
מן ליקוי חמה שכזה.