מרה שבורה

עין צורבת
אדומה
כואבת
נעצמת

מתעצם לו הכאב
גדל

וגדל

לא יכולה עוד
נסגרת
והנה דמעה ניגרת
על פניה, פניי.

דמעה עצובה, מלאת כאב.
זרקו אותה. היא נזרקה.
נשברה.

היא כל כך עצובה.

אך לא הסתגרה בביתה.

הלכה עם חברתה.
לפאב הקרוב
להטביע את יגונה

מצאה היא "נחמה"
בידי כוסית, כוסית קטנה ובעלת עצמה.  

ג'ין וטוניק, שני חברים נהדרים.
חבריה החדשים של הדמעה
הם הכירו לה את וויסקי ושנאפס.

חבורה שכזו.
בחבורה הם היו חמישה.
הלכו אל הבר, בר המשקאות, דפקו על ארון ימין.

והנה נפתחה הדלת.
בארון ימין, מצד שמאל עמד החבר החמישי של החבורה
שמו היה מיוחד מאוד
בפי החבר'ה נקרא הוא פינה-קולדה
הוא היה ערמומי, חזק ועם זאת כה מתוק.

התאספו החבר'ה ויצאו לבלות
צעדו בששון וברינה למעין הישועה
לפאב סטוק 84

תפקיד ומטרה היו להם בחיים.
להטביע ו"להעלים" את יגון המסכנים.
להטביע אותו.
הם היו טעימים, טעימים להפליא.

מעט צורבים, גורמים לך להאדים.
אך להפליא כה טעימים.

הגיעו הם למסיבה,מסיבה פצצה.
הדיי.ג'י היה JB
אדיר. הוא מוצלח בהחלט.
קהילה שלמה נוצרה בסטוק 84.
קהילה מדהי-הי-מה, מכל העולם באו אורחים.
כולם כה נלהבים.

כולם נהנים.
פעם בשבוע כולם נפגשים.
ג'ין וטוניק, ויסקי, שנאפס, פינה-קולדה
וכמובן, לא נשכח את מרת דמעה היקרה
כולם באים לסטוק 84.