|
אני עובר כל שלב בקושי
מאבד קצת מעצמי
משאיר פיסות ממני
בכל מיקום זמני
אני עובר כל שלב בקושי
עוצם עיניי, נסחף
עם זיכרונות של יופי
עוצם עיניי ועף
חיוך של מלנכוליה עולה שוב על פניי
חיוך מוכר וזול עם מזכרות על ערש דווי
חיי מתגלגלים כמו במבוך יוון עתיק
חולם איך אשתחרר מעול מעיק
אני ממשיך בלי די לצעוד
משאיר עקבות בשלג
דלוח עד מאוד
לבי השט בפלג
אני ממשיך בלי די לצעוד
משאיר עקבות בחול
ממשיך מבלי למעוד, מבלי ליפול
עזוב עזבו ימים של מתיקות שמחה ורון
שרוף שרפו חושיי כל זיכרון
ובוא יבוא היום אשר אבנה לי בית חם
בו זיכרונות באח ייצרו פחם
אני כבד ממחשבות
כל שלב צובר צרכים
עם שפע עצירות
יש שפע שינויים
אני כבד ממחשבות
כל שלב שובר שיאים
אז למה להכביד במעשים? |
|
|
"יום אחד הוא
נכנס באמצע
מסיבה וצעק:
נגמר הבורשט.
כולם התעלפו, זו
הייתה מסיבת
בורשט. כנראה
שלניטשה הייתה
תמיד את הנטייה
לעורר מהומות."
אמא של ניטשה
ובוריס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.