לורית כהן / הוא היא |
מתעכבת עוד שנייה
מעבירה ידי על פניו
לחרוט דמותו בלבה
היודע -
המחר אהובי, אינו שלנו.
טרם לכתו
מתעכב עוד שנייה
מביט בלבה שזינק לעיניה.
מחבק במבט כחול
אומר הכל -
המחר אהובתי, אינו שלנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|