|
טרם לכתה
מתעכבת עוד שנייה
מעבירה ידי על פניו
לחרוט דמותו בלבה
היודע -
המחר אהובי, אינו שלנו.
טרם לכתו
מתעכב עוד שנייה
מביט בלבה שזינק לעיניה.
מחבק במבט כחול
אומר הכל -
המחר אהובתי, אינו שלנו. |
|
|
אוהבים אותי כאן
בבמה... אחרת
תסבירו לי למה
כל הזמן מבקשים
ממני להביא להם
עוד סלוגנים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.