[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עזרא כהן-ישר
/
מפתח הזהב

בחורה שאוהבת אותי תמיד תרצה את המפתח לאושר שלי.
אבל אני, שאבדתי את כל המפתחות, פרט לאחד, שומר את מה שיש לי
קרוב-קרוב לחזה.


"שלושה מפתחות נתן לי אלוהים." הוא אמר לה כשצעדו לאורך הים.
"כשנולדתי אלוהים שכפל לי שלושה עותקים של המפתח הסודי שבעזרתו
אני יכול לפתוח את הלב להגיע אל האושר והשמחה שבתוכי". היא
הכירה כבר כמעט בעל פה את המשך הסיפור. "כעת נשאר לי בקושי אחד
מהם וגם הוא קצת חלוד." הוא אמר לה בעיניים עצובות.
הם צעדו לאורך חוף הים הבתולי שבין חוף דור לקיבוץ מעגן מיכאל,
שמש רכה של אוקטובר ליוותה אותם בלכתם. היא החזיקה בידו, מבטו
נדד לעבר האופק. הוא נראה לה מרוחק מדי.
"אבל אני אוהבת אותך כל כך." היא אמרה לו בתחינה.
"היו לי שלושה מפתחות" הוא סיפר לה את אותו סיפור שוב ושוב.
"אחד השארתי בבית של ההורים. חשבתי שהוא נמצא אצלם במקום בטוח,
אבל כשהתבגרתי וגמרתי צבא ואוניברסיטה וחזרתי לבקר אותם כבר לא
מצאתי אותו. הפכתי את הבית חיפשתי היטב בכל פינה, ויוק, לא
מצאתי אצל הורי את המפתח האבוד לאושר שלי.
את המפתח השני נתתי לנערה הראשונה שאהבתי בגיל 16. היא צחקה
בצליל חלומי ונעלמה מחיי לבלי שוב.
כעת אין לי מושג אפילו היכן היא בעולם. כעת, נשאר לי רק את
המפתח הזה, זה המפתח היחיד לאושר שלי ועל המפתח הזה אני לא
מוכן בשום פנים ואופן לוותר. אני שומר עליו מכל משמר וקושר
אותו קרוב קרוב אלי לחזה. רק כך אני מרגיש בטוח שאוכל תמיד
לפתוח את השער לאושר האמיתי אצלי בלב.
"ומתי השתמשת בו לאחרונה?" היא אמרה באכזבה מהולה בטיפה של
כעס.
הוא לא הביט בה, הוא פשוט המשיך ללכת בשתיקה, מבטו מופנה לעבר
הגלים. היא הביטה בו בעיניים כחולות, היא רצתה הרי יותר מכל
להיות זו שתוכל לפתוח אצלו את הדלת לאושר ולהגיע היישר לליבו.
הם צעדו כך שעות ארוכות עד שלבסוף נרדמו מול קרניה המלטפות של
השמש הסתווית.
היא החליקה אצבע עדינה על חזהו השעיר ואז, אחרי שלמדה בעל פה
את התנועה והרטט, ציירה בחול הרך את דמותו של המפתח שבו היא
ניסתה כה ברכות לגעת. היא נשקה לליבו בשפתיים לחות ואספה משם
גוש אחר גוש של עופרת שהגלידה על פצעיו המדממים, היא ליקטה
בסבלנות גרגרי ברזל וחלודה שנשארו שם מימי הצבא ומלילות
האוניברסיטה, היא סחבה בקושי מתוך הלב הרוטט עוד כמה משקולות
שהונחו שם בזמנים אפלים.
היא הניחה את הברזל, העופרת והחלודה בתוך השקע שיצרה בחול הרך
ואז נשכבה עייפה לצידו ועצמה את עיניה.
והנה, ראה איזה פלא, בקרניה החמות האחרונות שחדרו בשעת הצהרים
הקצרה והזכירו לרגע קט את ימי הקיץ החמים, הצליחה השמש להתיך
את כל שברי המתכת לבליל צהוב. כאשר התעוררה הנערה היא ראתה
שבמתווה שיצקה בחול מונח לו מפתח נוצץ מזהב.
היא ניגשה אליו, נשקה ברכות על פיו, אחזה את מפתח הזהב בידה,
וראה איזה פלא, המפתח החליק על שפתותיה ופתח בלי רחש גם את
חדרי לבבו.
מאז גם לה יש מפתח לאושר, מפתח פלאי שפותח את ליבה אל ליבו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Join the army.
Travel the
world. Meet
interesting
people. kill
them.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/11/07 19:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עזרא כהן-ישר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה