בנובמבר של יום האתמול
בין כביש החוף לדיונות החול
בשדה של נרקיסי בר
אחרי הגשם הראשון
שהנביט אל האביב פרפרי אהבה
שרפרפו במעופם
בשדות העיר
נפלנו שדודים בחבל אדמת שחרות
להזות באשליות
ובקלות הראש
ובת השיר הייתה מזמרת זמרת משוררים
במילות אהבהבים
מבושמים ריחות מתקתקים
ומים רבים לא יכלו לכבות אז את האהבה.

בחנות הפרחים קניתי היום לזכרם
זר של נרקיסים לבנים עטורים כתרים זהבהבים
מבויתים
וריחם נעים וחריף אפוף בחדר
ובת שחוק מזמרת מעלי זמרת משוררים
מלעגת מתעמרת ומנחמת
בשחור ראשי
מהתלת כמטוטלת היתולים בי
וריחם
נעים וחריף חריף ונעים נעים וחריף...
           

נעוריי הוליכו אותי שולל
ובגרו טרם זמנם
כשהפכתי באחת
להיות