היה איש אשר נסע לארץ רחוקה, שם מצא עצמו בשיטוטיו, בחנות
ספרים עתיקים. הוא עלעל בכתבי יד מאוירים מימי הביניים  ובהם
תיאורי נשים וגברים  צבעוניים בתנוחות אשר אינן משתמעות לשני
פנים. הדבר הביך אותו  מעט והוא פנה לצאת.
הוא הגיע אל אגם תכלת קפוא. מבעד לשכבות הקרח ניתן היה להבחין
בעשבים ודגים פעורי עיניים ופה אשר נלכדו בקרח. האיש יכול היה
להמשיך להתבונן בנוף הזה בעניין במשך זמן רב, אלמלא גילה
להפתעתו כי ראש אשתו היקרה מזה שלושים שנה מונח תחת זרועו
ככדור צמרירי.
מוטרד מה, שאל אותה: והיכן הגוף שלך?
הוא נמצא ברשותו של גבר אחר המטפל בו היטב, ענה הראש.

זה המקום להעלות מהרהוריו של האיש אשר שקל מספר אפשרויות של
תגובה ופעולה:
האפשרות הראשונה הייתה לבעוט בראש (אשר אותו  לא איבדה) הרחק
על פני האגם.
האפשרות השנייה שקלה את החיפוש אחר הגוף החסר והחזרתו אל הראש,
כפי שראוי ונהוג.
מחשבה נוספת עלתה להשלים עם המצב ולהסתפק בראש, אשר יש לו
יתרונות משלו.
מן הסתם עלו במוחו של האיש עוד מספר רעיונות, אך כל החלטה
שהחליט בסופו של דבר לא מנעה ממנו את תחושת הכאב הכבדה, אשר
בלתי ניתן היה לשאתה על פני משטח הקרח שהחל להיסדק.