נועה רובי / בחוף הכרמל |
כאילו שייך לה
או לפחות לעולם ממנו הגיעה.
מורידה חולצתה, חזייתה,
פושטת חצאיתה
ומתירה לשמש לטרוף אותה
וגם לעיני העוברים ושבים.
היא חשה בחום גופה העולה,
בחירותה הגואה,
ביופייה קוצר הנשימה,
ובנשיותה המתפקעת.
היא נשכבת וחודרת לתוך עצמה.
עוצמת עיניים
ונושמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|