לשמור על סדר היום
ועל כל מה ששמרת
עד עתה.
ואת תוהה
מהי השאננות הזאת
שבה הדברים נעשים (נאמרים בשפת גוף או במילים)
ואם בכלל.
האם יש לכל זה
הצדקות (מספיק אולי רגע יחיד)
והשלכות לעתיד.
ויותר מזה:
מה אמיתי ומה לא
ומה הנכון ומה המוטעה.
ואת מה יש לפרק או לבנות
או פשוט לעזוב ולהניח
ולתת לזמן
לו בלבד
לנהל את המשחק.
כן
זהו משחק
משחק של התשה.
משחק שבו יש מנצחת ויש
מפסידה
או
שהצדק כבר מזמן הלך פה לאיבוד.
ואין מצב שתצאי מזה בסדר.
כי מסתבר שאת לא.
ומסיבה לא ברורה את נמשכת
אוחזת חזק במקומות
האלה
הכמעט - בלתי- אפשריים.
ובכל זאת
בנימה אופטימית זו:
משהוא מתאפשר.