[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שרה ברזלי
/
אדם וחווה

אדם - וחווה
והשאלות מוליכות אותי עד אין חקר,
עד קצה אחר של אלוהים,
והוא מפגשני עם רבדים חדשים של מחשבה
בינה ודעת, אל אדם וחווה, והנחש, והתפוח.
סיפור שכל התורה חוזרת  עליו בכל מילותיה,  
רק  במלים אחרות - האומנם טרם היבנו?!
טרם תפסנו את מהות הדברים?
או שאינסופיותם זורקת אותנו שוב ושוב
לרבדים אחרים  של הבנות...
ובפעם אחת אמרתי לו בוא... אהוב!
אהוב כמו אישה, השפל עצמך גיבור מבוהל,
השפל עצמך לגובה שמים, באהבה נשגבה, נקבית...
שכל כך מבהילה היא אותך, אל גדול ונשגב!
אל לוחם ונותר, ונוקם ולא מעז לאהוב, ופוחד לאהוב.
ולא מניח את קשטו וחרבו-
שדם הדורות שפוך עליו. דם באשר  הוא דם,                  
ואין אתה צמא דם,  אהובי  האלוהי, לא. לא...
רק פחד אימים פוחד אתה מאלת האהבה. האלה!
האלה שאלתך היא. מלכתך מימי בראשית...
גם ילדים שהולדת דרכה, בחרב ודם ילדתם.
נשיקותיך אמירת מלחמה. ולא תוצר אהבה היו,
של  כיבוש ושליטה, ושאיפה למשול, להוביל - לשדה הקרב.
שדה - קרב עליו חונכת, עליו הקרבת קרבנך,
את גופך, את נפשך, דמך ונשמתך, שממאנת היא להיטבח-
כי רוצה  היא לאהוב. רוצה היא להשתוקק  ולרטוט... כמו אישה!
בדיוק כמו אישה...  ואל  אישך תשוקתך, והוא  ימשול  בך!
והיא לא תמשול  בך... לא, לא.
וארצכם תהיה ארץ זבת חלב ודבש.
ושום נחש לא ישופך עקב. כי ארצך תצמיח חבצלות  ונרקיסים,
ותהלכו בה כבגן רווה... גן-עדן מצוי, כאן ועכשיו!
אז למה בחרת בדרך חתחתים?  הטיפש באדם...  
נזר-הבריאה...
זכר ונקבה  ברא אותם,
זכר ונקבה ברא אותו, והוא נשא זכרותו ובעט באלוהותו
כשהשליך את האישה עם הצלע - ובחר במות,
במלחמה, בשררה, בכוח..
הלכת רחוק, אהובי...  רחוק מאוד!
כשכל שצריך הייתה לעשות הוא להביט קרוב,  
ליראות בפנים, ליראות!
אז מתי תשוב משם? מתי תגיע לכאן?
אל תאנתך, אל  גפנך,  אל פרי אדמתך...
"ויבקע עצי עולה, וישם אותם על גבי המזבח"!
ולא זבח , ולא העלה קורבנו, כי "לא חפץ אל בקרבנות".
כי אם בלב שבור של אוהב, בלי חול ואבן.
לב אדם, ילדותי וזקן, זכר ונקבה תבוא,
כמו שברא אותך אלוהים...
לא אדע מה תמצא בי אז - אולי כלום?
אולי את הפחד המת עטוף בתכריכים ישנים ובלויים,
המפשיט עצמו ממני ומותירני  ברה וזכה,
ילדותית וזקנה, נקבה וזכר... כמו שברא אותי אלוהים!
ופגישתנו תהיה ברק ורעם, ומשברי שמים,
וגשם זלעפות לא ירד.  גם דמעות לא יהיו שם,
כי אלת האהבה תפריח את יונתה...
ואלוהים ישלח מלאכיו מרום שמים,
ונדע כי אדם אנחנו !







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נאבדה:
חרדון ממין
נקבה, עור
מחוספס ולשון
ארוכה.








אדון חרדון,
מודאג.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/10/07 9:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרה ברזלי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה