מרכבות של אש
ותימרות עשן
קחו אותי הרחק מכאן
רוחות אדירים
ונוראים מכול
אנא שאוני מן השאול

אור.

מאסתי בכם זה לא מכבר
אינני רוצה להוסיף ולהתייסר
אני קוראת לרעמים ולברקים
להרי הגעש להתעורר
לא תוכלי לגעת בי עוד
מערבולת גדולה נושאת אותי על כנפיה
אני עוזבת את עולמכם העגום
בו אין לי אח ורע
בארץ קרה, מולדתכם
רק חיות של טרף ידעתי
שיחרתם להרוס ולחרב אותי
אך בחולשתי לשונאיי הרעתי

מרכבות של אש...

ברוח הזו אשר צרבה את עיניי
בחול אשר ייחל את קברי לכסות
אמריא לעבר הרקיע הנכסף
על גב אלו שרצו במותי לחזות
על אף שאתם חזקים ומאוחדים
כוח גדול מכם עומד לצדי
אלחם בכם עד תום, עד קץ
כי בני האור מחזקים את ידי
ולמקום אליו אגיע אני
לא תגיעו אתם לעולם
השחר אשר מאיר את עיניי
זה דורות מעיניכם נעלם.

מרכבות של אש...