|
את הולכת ולא מביטה בשעון
מסובבת את הראש מפזרת שיער
לך אין כאן מקום
מטופפת על העקבים
מתפזרת באוויר עם חיוך לא זהיר
שוב לא מסתכלת בשעון
ממהרת לכל כיוון מחייכת לכולם
סיבוב פה וסיבוב שם
מטופפת על העקבים
מתפזרת באוויר עם חיוך לא זהיר
לא חושבת על המשקל
לפעמים דמעה נחה בשלווה
מתייבשת מרוח טיפוף העקבים
משאירה סימן דק ומלוח
מתחת לאיפור
מתפזרת באוויר עם חיוך לא זהיר
לא חושבת על המשקל
שהחיוך שלך משאיר.
2007 |
|
|
קשה בחיים. אתה
מגיע למבנה עם
נשק וכשאתה פותח
את הדלת פנימה
אתה רואה ארבעים
מהם מחכים לך עם
רצח בעיניים,
אתה לא יודע מה
הולך לקרות ואם
תצא מזה.
אבל למג"ב יותר
קשה.
המורה בווידוי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.