שימי הוד / מרבדי תקוה |
רוקח בשדות מאוויים
לטוות בערוב יום.
שוזר ערגות באחת,
געגוע נוגע בכמיהה
אהבה נושקת ברוך
חמלה מחבקת.
ארוגות בשתי וערב
נאספות שורה ברעותה
לצבוא לשחר בהניצו
עת יאסוף מרבדי תקוה לרגליים יחפות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|