|
זה השיר האחרון שאני כותב עלייך.
אולי
ולעולם לא תדעי
שכל פנים שאני רואה, מזכירות לי אותך.
ואני שלך תמיד. ולעולם לא.
זאת הפעם האחרונה שאי פעם אכתוב עלייך.
והקירות סביבי ריקים מתמיד
ואולי, לעולם לא תאירי
את החשכה הזאת בחיוך.
ואת איתי תמיד. ולעולם לא.
ותמיד אני חושב שזה השיר האחרון שאני כותב עלייך
ולעולם לא אשכח את המבט בעינייך
ואולי המילים שלעולם לא אמרתי
יישארו זיכרונות שמעולם לא שכחתי
ואני שלך. ואת שלי. אולי. לעולם לא. תמיד |
|
|
תגיד אדון מאשר
סלוגנים:
מה אתה עושה עם
הפקסים אחרי
שאתה מאשר
אותם?
חשבת על
מיחזור,
אין אפשר למחזר
נייר פקס, לא
חבל?
לא עדיף פשוט
להשתמש בנייר
טואלט, ככה גם
תוכל למחזר
נייר, סלוגנים
ומטאפורות, שלא
לדבר על להפיג
שיעמום
בשירותים?,
ותמיד תוכל
להגיד, "חרגול,
ניגבתי איתך את
התחת אתמול".
חבר שלום, כותב
סלוגנים (שהוא
לא חרגול) עם
שאלות ותיסכולים
לא פתירים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.