|
היא הולכת ביניכם
אנשים שמחים קופצים
הם לא יודעים את האמת
מה היא מחזיקה בפנים...
היא נושאת עמוק עמוק...
עמוק בפנים... מהות הצער
לחבק חזק חזק...
הוא משמש לה כמו שער
מנסה לדבר - רק שמישהו יקשיב
אבל אין לזה הסבר.. כי אף אחד כבר לא מרגיש
הלב שחור, שחור בלב... לק שחור היא מורחת
בחיים היא מרגישה... מרגישה כמו אורחת
רק היא מסוגלת להבין
אפלה כמו המוות
עכשיו יש עצב מבפנים...
'איך שפעם את רקדת'...
ריקודים שכבר ריקים
שריקים לה כבר מתוכן
החיוך - הוא מזויף
גם זה מפלט טוב בכל אופן
היא מנסה שוב לדבר, ואף אחד שוב לא מקשיב
חייב להיות לזה הסבר - מישהו חייב פה להרגיש
איך זה להיות כך בודדה... לדבר רק היא חייבת...
לנסות ולמלא - כי הנשמה גוססת...
הסיפור כל-כך עצוב
שלא ניתן אותו לשאת..
כדור בראש וחץ בלב
לחופשי סוף-סוף יוצאת
היא הייתה כל כך יפה
שלאבן היא הפכה את
את גופה ושערה
לנצח פסל - גוף אלמוות... |
|
|
גם אם לא רואים
את השממיות הן
קיימות ברשת.
שממית במונולוג
קצר על חייה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.