[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מניחים שתי אלקטרודות בתוך מיכל מלא תמיסת מלח מתכתית כמו זהב,
כסף נחושת וכו'. האנודה היא לוח עשוי מאותה מתכת מלחית שקיימת
כבר במיכל עצמו. הקטודה היא תבנית עשויה פלסטיק מיוחד עטופה
עופרת ומייצגת דמות מסויימת: מטבע כסף, מדליה וכו'. בעזרת חוט
מתכת מחברים את 2 האלקטרודות אל שני הקטבים החשמליים. במתכת
שוקעת, בעוד האנודה מתמסמסת ומחדשת את הנוזל שבתמיסה. אט-אט
התבנית מתכסה במתכת המלחית של התמיסה ומתקבל מדליה עשויה לפי
הדמות שנבחרה. זוהי עבודת האם בזמן ההריון. לאישה בהריון יש דם
אלקטרודות, תבנית ותמיסה... התבנית, זהו הזרע החי שהניח בתוכה
האב, בתוך הרחם, המייצגת את הקטודה. לזרע בתוכו יש דמות לפעמים
של שיכור, פושע או אדם רגיל, לפעמים של גאון או קדוש. מרגע
שהאישה נכנסה להריון, יש זרם בין המוח שלה והזרע, משום שהמוח
מחובר אל מקור הזרם (מערכת היקום, אלוהים) וממנו מקבלת את
הזרם. זרמים אלה מועברים מן המוח שלה אל העובר. התמיסה היא הדם
של האם, בו מונחים האנודה (מוח) והקטודה (רחם) כי למעשה כל
האיברים והתאים בגוף רוחצים בתוך הדם. כל החומרים מתמוססים
בתוכו (זהב, כסף וכו). נכתבו כבר כמה ספרים בנידון: איך להביא
לעולם ילדים בריאים יותר, הרמוניים יותר, מלאי אהבה יותר... כך
שהיריעה כאן קצרה למדי.  









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-התשמע קולי,
רחוקי שלי?


-יש לכם משהו
שיותר מתאים
לחדר שינה?


-לא.

דוגי בהום סנטר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/11/08 11:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריאל זוהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה