[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








To chapter #1: http://stage.co.il/Stories/404904

7: The Escape

Thursday came faster than I expected.
I was woken up at about 4:00 am. "Today is the great day,"
said the short and dark-skinned man who was my guard on the
previous occasion. "Come with me and wash." I accompanied
him to the other side of the village. There was a pool with
water flowing in and out - from a spring, by the look of
it.
At my guard's bidding I undressed and went into the water.
It was ice-cold. I shivered.
"Immerse your entire body, including the head," my guard
shouted at me. I did.
Then I was given a large bucket of hot water, which I poured
over myself. It felt good.
I was given a lump of some stuff I did not recognize. "Rub
your skin with this," the guard ordered. It was soap, of a
primitive kind.
After I finished and dressed in new clothes, in which I hid
my flashlight, we went to the central plaza. In the middle
there was a large pile of wood, in the middle of which was a
small dais.
"Take courage," I heard a sudden whisper behind me. I turned
around. It was Daria. I was about to speak but she motioned
with her finger on her lips that I should remain silent. She
took a stand a few feet away.

The High Priest stood in a jejune fashion near the dais and
started the rite. Soon enough my thoughts wandered. Suddenly
my guard pushed me from behind. "Go down to the dais," he
murmured. I started. The flashlight fell, and I bent down to
pick it up. "Leave that stupid thing," my guard hissed. I
picked it up nevertheless. The guard pulled harshly at my
hand and tugged me forcibly down to the dais. I was motioned
to stand on it, which I did.

Suddenly it dawned on me that, unless a miracle occurred,
this was going to be my last day in this life. I raised my
eyes and prayed silently to God: "Please, Lord, my God and
the God of my fathers, save me..."

Suddenly, the Priest said something and the entire audience
went on their knees. Without thinking, I just knew what to
do. I jumped off the dais and started running. Hands
snatched at me. I tore at them wildly and continued to run.
The Priest shouted: "Seize him!" I stopped, turned around
and shone my flashlight at the dais.
Nothing happened. I turned it off, then back on at the pile
of wood next to the dais.
The pile erupted in flames.
The entire audience shouted, as if in reflex: "Molekh is the
King! Molekh is the God!" but I didn't wait for the rest. I
ran around to where Daria was standing and whispered, "After
me!" We ran to the hills.

to next chapter: http://stage.co.il/Stories/537268737







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היום נשבר לשלי,
היא באה ואמרה
לי: או שאני
מוצצת לך או
שאני הולכת לאמא
שלי חזרה.
מה אני אגיד
לכם, דילמה.



החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/07 19:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נחום ונגרוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה