ועלינו לראות מקרוב את אחד ההרים שמקיפים בקנאות את הכפר הקטן שבו שהינו. שם,
לרגלי עצי מחט אדירים ומרומים כחולים מכל כחול גיליתי את גיגית הפלסטיק הזו עם
פיסת שמיים בתוכה, נושאת על גדותיה כמה עלים שהגיע זמנם לפרוש לשינה הנצחית
אשר היתה פרושה תחתם כל הזמן, לוחשת להם שזה בשום אופן לא הכל.
הייתי המאושר באדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|