פרק 1:

"מהר!" לחש רון לידידתו הטובה, "המלפפון לא מסתכל".
בבית מפואר מול חנות הירקות של אדון "מלפפון" עמדה ליד החלון
ילדה יפת תואר בעלת שיער צהבהב וצפתה בשני ילדים העומדים ליד
ארגז של עגבניות.
"עכשיו!" לחש רון ללירון והיא החלה להכניס את העגבניות לשק.
אם אדון מלפפון יפנה אליהם אפילו מבט אחד, זה יהיה הקץ
לגניבות.
"יחזירו אותנו למוסד, אנחנו לא יכולים להמשיך לגנוב." לחשה
לירון. "אין לנו ברירה," לחש רון, "זאת הדרך היחידה לשרוד".
"היי, אתם!" צעק פתאום אדון מלפפון "זה הסוף שלנו!" אמר רון.
"אמרתי לך, תתחיל לרוץ!"
"את מוכנה לנסיעה?" שאל אביה של הילדה בעלת השיער הצהבהב. "לאן
הפעם?" שאלה הילדה בעלת השיער הצהבהב. "לכפר סבא סדרו לי שם
עבודה".
בגלל העבודה של אביה, הם היו עוברים בית כל פחות משנה, ועד
שהצליחה להתרגל למקום, הם כבר עברו לעיר אחרת.
פתאום, ראתה הילדה בעלת השיער הצהבהב מהחלון את שני הילדים
מחנות הירקות רצים בבהלה ואדון מלפפון אחריהם.
"אני הולכת לקנות ממתקים לנסיעה." צעקה הילדה לאביה ויצאה
בריצה מביתנ המפואר.
"אנחנו לא נוכל להמשיך לרוץ עוד הרבה זמן!" אמר רון. "תמשיך
לרוץ." אמרה לירון. "אין לנו ברירה!" "היי, ילדים, חכו לי."
צעקה הילדה בעלת השיער הצהבהב.

בקרוב המשך...