משהו שונה מבדרך כלל... אולי לא ממש שירה.
ואחרי הקפה של הבוקר
אתה חוזר לפסנתר
ואני לאלתרמן
וכל אחד בשלו.
אני מנסה לצייר במילים את הרגע
ואין בי אף שבריר היכולת
לעשות זאת במילותיי
כמו שאתה עושה זאת בצליליך.
ספון בביתך
אתה עושה פלאים
אל תוך הכלי הזה
והאוויר הזה.
כמה חבל שאינך
נותן לכל העולם שישמע
את ציורי הצלילים הללו.
לעמית. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.