ישות נצחית / שיר שהתחיל בעין הוד |
חושפת זהוב של פליז
מתחת למעטה האשליה
מפת השולחן ירוקה לבנה.
קרני אור שוברות עננים לצורה
הכחול הגדול משחיר בחלליו
את הד הרוח הסולרית
הנתיבים כולם מתכנסים להבנה.
אני פורץ מבעד כל גדרות הרגש
את שביל השעות הגנוזות
החללים רכים למגע האור
אצבעותיי קלות לתחושה.
עיניים אנושיות מעטרות פנים
אל נופי ילדות נשכחים
האהבה היא משב רוח נפלא
הלוחש מבין בדי העצים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|