לעזאזל, אני מתגעגעת אליך. אנשים יגידו לי שאתה רחוק ממני
וינסו לשכנע שיותר טוב כך ואני עדיין אתגעגע אליך. אתה תאמר לי
שאני לא בשבילך ואתה לא בשבילי ואני עדיין אזדקק לך כאן לידי.
אתה תטען שאני ילדה קטנה ואני אמשיך להיזכר איך הייתי אישה
לכמה רגעים כשנגעת בי. אתה תסביר לי שאנחנו לא יכולים להיות
יותר מידידים, ואני עדיין לא אסכים לכך ששני אנשים כמונו יהיו
כמו שני זרים.

אני אמשיך לקרוא אותך ואתה תמשיך לקרוא בי, והתגובות ימשיכו
לצמרר את כל כולי. לעזאזל, אני רוצה אותך. הכאב שהרגשתי כשהיית
שלי אך לא לידי, הוא כלום לעומת הכאב שעכשיו שוכן בלבי. כי
עכשיו אני צריכה לבכות את הדמעות שלי לבדי. הייתי מוכנה לספוג
את הציניות ואת מכות הקור שידעו לעקוץ במקומות הנכונים, רק כדי
לשמוע ממך איזה חיוך פעם בכמה ימים. הייתי מוכנה לסבול את
המרחק כל עוד ידעתי שאי-שם אתה מחכה רק לי. לזו שתנשק אותך,
תצחיק ותעשה חיקויים, לזו שתנגן ותשיר לך

שירים.

לעזאזל עם הכל
לא אכפת לי
תקרא
לא תקרא
תבין
או תכעס

שום דבר כבר לא יציל את הלב שנרמס.

זה הזמן
להתחיל להמשיך.