המוסיקה הקלאסית והקומפוזיטורים ההם,
בצל השכינה פעלו והשאירו לנו מתת אל.
אני מנסה להמחיש כאן את תחושותיי הנפלאות
מאדג'יו בסול מינור מאת אלבוניניו הדגול.
(אדאג'ו, פרק איטי של קטע מוסיקלי )
לקחתי חירות בעיבוד הכלי.
פתחתי בפריטה עדינה של גיטרות.
החליל מצטרף בקו המלודי ומעביר אותו למנדולינה.
פסנתר עדין ארפג'י מתלווה.
נתתי לווקאל שלי לשיר.
בתחילה, ללא מילים. בסיום, בלע''ז הרמוני.
נגיעה של תופים, ככה בהמשך.
כלי מיתר הנכנסים, מרימים את התחושה השמימה.
מי שמסוגל לאפשר לעצמו לזרום
בהאזנה מסורה ובעיניים עצומות,
יש סיכוי שיהנה מה.
אני מאחל ומקווה.
איך למדתי מטיטי טובולינה יקירתנו...
רק דבש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.