מוקד שלום, במה אפשר לעזור?
כן זו אני, בקומה אפס צועדת.
מושכת את הדף שיצא,
והנה הגיעה השיחה הבאה
ואין בה תחכום מעודן,
"אדוני" "וגברתי", זו כבר מנטרה חדשה.
וזו שלידי, בפשטות מדממת: "די מספיק גברת,
את לא מבינה, אני לא יכולה לפתור את הבעיות של העולם".
כן אדוני, תתקשר,
אני עוד כאן, רק בשבילך, אל תדאג.
במרוצות החיים ההצגה נמשכת,
עד לדממת הקו הרובץ
וכמעט המילה האחרונה תמה עכשיו.
אדוני, אתה שומע?
יש ממתינות והמשמרת נגמרת,
בתהום של אור היום, קדימה אדוני,
אולי תבוא לקומת ההמתנה?
אין כאן מרזבים של ייאוש
או קוצים של חרדה.
קח מספר, תחכה בתור
אבל אל תשכח, שים עליך אולר.
כן גברתי, אני מקשיבה,
גם אני פה זמנית.
יש חוק וצריך לשלם,
מה אכפת לי שיש לך ילד נכה.
אני אמרתי לך שאין לי חלב במקרר?