את השיר הזה כתבתי על עצמי מהזיכרונות שלי כילד סגור ומפוחד
וחסר ביטחון עצמי, לצערי בגלל שהייתי אדם סגור איבדתי את
האנשים הכי קרובים אליי, על חלקם אני כותב ומוציא את אלבומי
השני שיקרא "כשאני אחזור", אלבום אישי מאוד ומיוחד עבורי שבו
אני אומר את כל מה שישב לי בבטן בשנה האחרונה בהיותי בן 17
בכיתה יא', לשמחתי היום אני שונה מפעם: יותר פתוח, יותר
קופצני, רוצה תמיד לעזור ולהקשיב בעת צרה, וכמובן הרבה ביטחון
עצמי ולא מפחד לומר את מה שיש לי!!!...כל מי שמכיר אותי באופן
האישי או מעוניין להכיר אותי באופן אישי יכול להבדיל בקלות דרך
השיר הנוכחי בין מה שהייתי בעבר למה שאני היום ולראות את
השינוי שעברתי.
"היית ילד קצת מוזר, תמיד חוזר אל העבר
עוצר את הזמן של חייך ונסגר
הגיע הזמן שתעכל: באשמת שפיותך פצועה
לא רצו ממך דבר, אם תוכיח שנגמר
אז אולי סביבתך תחזור אליך כבר מחר"
השעון רץ קדימה והזמן גם נעלם
אתה פותח בשבילך דלת לדמיון שלך
אתה מאבד שיווי משקל אתה נכנס כולך לפחד
מתי יבוא אותו הרגע שתוכל לצעוק ואז לנוח
על הספה הקרועה מבוהלים סימני שחיטה
אתה רוצה להתחבא שאיש לא ישמע אותך בוכה
האם אתה בורח ונס מעצמך שלא תכאב
אך הזמן שרץ אחריך משאיר בך חלון לעבר
למה היית ילד מסוגר?
הכאב שמעליך מיותר
החיים לפניך יש בהם כוח לא מוכר
אל תלמד להיכנע האושר שם ממול
המשך לצעוד עם המסלול
רק אל תחצה את קו הגבול
התבגרת והצלחת לגעת באמת
למדת לכבד וגם לתת
האנשים סביבך לא יבינו את השינוי שחל בך
גם כשיגידו כמה אוהבים אותך
היום אתה יודע זה הזמן להתגלות
לפרוח אל העולם ולהפסיק להתענות |
