|
דממת סתיו.
עץ בודד בשלכתו,
הולם בליבו
ומותח רגע, חבוק בענפיו.
אין פרפר.
אין עב.
נאחז בחיוך מושך שפתיים,
שהאיר פעם את עיניו.
|
|
|
אני כותב עכשיו
את התסריט
לג'יימס בונד
בשבי האפגני,
חסר לי רק
לאפיין את הדמות
של הרשע, ערבי
ערבי אבל צריך
קצת
עומק...לא?!
חבר שלום
בשבי(ס) הגזענות
האינפלציונית
שצמודה למצב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.