מנסה לשכוח את העבר,
שנמוג כבר מזמן,
מחכה לצאת כבר,
מאותו סיפור ישן,

לילה, כבר מאוחר,
כותב שיר אהבה ישן,
על אותו זמן שחלף ונגמר,
על בחורה מקסימה ובחור חצי ביישן,
שאהבו יותר כלל שהזמן עבר,
כמו יין אדום חצי מתוק ויין לבן.

מכתב עצוב של בכי מר
של אותו סיפור קצר,
שהיה מזמן ונגמר,
אבל לא עוזב
והוא חוזר מחדש יותר כואב.

לילה, עוד מעט זריחה,
כותב על שיר אהבה מפעם,
על אהבה שלא הייתה,
על בחור ובחורה רחוק משם,
דבר שלא היה ולא נברא.
על לב כואב, עצב סוחף
ודמעה שלא ירדה.