זה רגע לחשוף, להוריד את המסכות שעל פניך מונחות.
רגע לחשוף, אולי זה ייכאב פחות.
רגע לומר כל דבר ששמרת בבטן.
רגע לאהוב, אבל הפעם את עצמך.

זה כואב לי להיות רחוקה ממך, אבל אני כבר יודעת שאני לא צריכה.

וכמה דמעות, אבל הפעם הן לא בשבילך.


זה רגע לחשוף, לקלף את השכבות כמו בצל.
מי יודע, בלעדיך, זה יהיה יותר קל.
אני עוצמת עיניים, עד לפעם הבאה.
ויש משהו שמבפנים אני עוד לא ממש רואה.


זה רגע לחשוף, ולבסוף, לכבות את האור.
אני אמשיך ללכת, ואתה תישאר בחלל אפור.