תמר:
גופי עדיין בסחרור
נשמתי עדין בריחוף
רוחי נפעמת
מעוצמת
התחושות
שגופי חווה...
ואני עייפה
ובאופן לא ברור
עצובה.
תודה
אוריאל:
עייפה ועצובה
משום מה ?
תמר:
באופן השמימי
שהתענגנו
בריחופינו בים
היה חסר לי
הדדיות...
הד לא הידהד
ונשאר
רחוק
אוריאל:
על זה עייפותך
ועצבותך ?
אלוהי
הכי רחוק
והכי בתוכי
מהדהד.
על כל תענוגינו
הנאותיו
פי מיליון !
תמר:
לא על כך
היתה עצבותי,
בטח לא עייפותי,
ההידהוד
היה כאילו ללא
אתה בי היה
רק אני בי
עם כל הריגוש
והויברציות
הכי הכי
ובאופן מוזר
מתמזגת עם
רגשותי בלבד
אתה ברכות מגעך
מול רצינות דיבורך
ואריסטוקרתיות
הילוכך
השארת אותי
מחפשת
אלוה...
העצבות שייכת ללבד
והעייפות לגשמיות
ורוחי
לאלוה.
אוריאל:
זו החזרה בתשובה
אל חיקו של משיח
בגעגוע
להתחבר עם אורו
המושיע
ולדעת
תמר:
אמן לו יהי |
