|
שוב
דרך נפרדת
מן האדמה
עד לשמי רקיע
תחושה מנוכרת
חוסר השלמה
פנים מתאמצות להגיב
אל מה שנודע עתה
שום קינה
אף לא בכי
ובחוץ שמיים נקרעים
דוממת הארץ
שקטה
כה שקטה
ולך חלקת אדמה חיכתה
במשך שנים כה רבות
לצד זה שאהבת
להצטרף אליו בשנית
על גדרות שחוקים
מרחת לה שכינה
אוספת ילדיה
חזרה אל קדושה
לא עוד רגעים נוספים
חדל הזמן עבורך
עצוב עצוב
כך כולם אומרים
שותים ואוכלים
ובדרכם ממשיכים
הזיכרון עקשן הוא
בועט בנו אל רגעים יפים
ואלו הכה גרועים
נראים חסרי פשר
ריקנים מכל משמעות
לא טוב אני מן
השותים והאוכלים
שכן מודה אני
טעיתי
שבתי רק אחרי שנהיה כבר מאוחר
בשעת חשכה מצערת
חסרת דרך
זמן קופא
נעצר
שום רגש
שום תנועה
אך בתוכי אט אט דבר מה נשבר
להתראות
מילות הספד
אנא לוו את תפילתי
תחת נר נשמה
---------------------
בקול צורם דמעות
תחינה ממני אליך
הנני יודע כי הייתי רחוק בשנים האחרונות
והיכן שלא תהיי
מייחל אני
סלחי לי |
|
|
אי אפשר להתאבד
עם אקמול... טוב
אולי אם מורידים
אותו עם ציאניד
או עשרה ארגזים
של קולה דיאט,
אבל זה לא כדאי
כי קולה דיאט זה
מגעיל... אפשר
למות רק מהטעם.
חזי מ-144 מתנדב
בערן מייעץ
לילדה בת 12 מה
לעשות ומה לא
לעשות ואם כבר
לעשות אז עדיף
בקפיצה כי לפחות
רואים נוף במקום
את הקיא של
עצמך... זה יש
לו כל בוקר
כשהוא מתעורר
ערום בשירותים
של הוועדה
למידרוג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.