|
עיניים דומעות,עמידה שפופה, ידיים שמחפשות את המגע החם והאוהב,
של הבן שכבר לא יחזור!
והוא ממשיל למלמל את שמו בליילות ולפעמים אפילו שומע את הד
צעדיו המוכרים ברחבי הבית.
כל כך הרבה זיכרונות!
והוא נלקח מאיתנו כך פתאום ללא כל סיבה. |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.