אם כבר ניסית לשבור פעם בלוק, אתה אמור לדעת את אחת העובדות
החשובות ביותר לגבי שבירת בלוקים: זה כואב. רבים מהבלוקים האלו
אפשר לשבור, אבל תמיד יגיע הבלוק הזה, אותו האחד שחששת ממנו כל
חייך, שיהיה כל-כך גדול וכה חזק שתוכל רק לומר לעצמך: "אוי
לא".
תוכל להתעלם ממנו, אבל כדרכם של הבלוקים, הוא יעמוד ממש בדרכך
ולא יניח לך לעבור. תוכל לנסות לעקוף אותו, אבל דרכך גם כך צרה
ואין בה מקום גם לך וגם לבלוק שכזה. תוכל לנסות לסטות מדרכך,
ללכת בדרכים אחרות, אך מהר מאוד תגלה שלא תוכל למצוא את הדרך
שעזבת.
תשתמש בידייך, תכה בבלוק מימין לשמאל, או משמאל לימין, או
אפילו מלמעלה למטה, תלוי היכן נולדת ומה למדת מילדותך. תכה
בבלוק עד שידייך ידממו ולא תוכל להרימן אף לרגע, וכשכל האבק
יעלם תראה שהמנוול עדיין עומד בדרכך, איתן כתמיד, אפילו סדק לא
הצלחת ליצור.
חזק את ראשך ברעיונות, סיפורים, דמויות, נקודות מפנה, מוסרי
השכל, ואיתם הכה בבלוק עד שתאבד הכרתך. לפחות תוכל לנסות, הרי
כולם יודעים שכל החיזוקים הללו נמצאים מעברו השני של הבלוק,
אולי מעט הסתננו, אך בוודאי לא מספיק כדי לשבור את המחסום
המעיק.
תוכל להשתמש ברגליך, לצאת לטיול לאחור, ואז לחזור ולגלות שהוא
עדיין שם, ממתין לך, כמו לועג לך על ניסיונותיך הפתטיים.
תשתמש בעינייך, תעקוב, תביט, תבחן, תסתכל, ולבסוף תבכה, ותראה
באכזבה כיצד הדמעות ניתזות מהבלוק ולא ממיסות אותו כפי
שציפית.
תשתמש בלבך, תתאהב, תתאהב מחדש, תשנא, תכעס, תכאב, תשמח, תצחק,
ותקווה שהבלוק יזוז, כי התנהגותך הלא-צפויה תפחיד אותו, אך
תגלה לבסוף שאויבך מכיר את כל התכסיסים, וכל דבר שתעשה, צפוי
מבחינתו.
לא משנה מה תעשה, אל תפסיק, הרי כיצד תוכל להמשיך לחיות, כשכל
מה שחיית עבורו נמצא מעברו השני של הבלוק הנבזה?