לילה נוגעת באור / חופשי |
אני זוכרת איך שמרתי
את כל האסמסים ממך בתיקייה
לתת לך מקום של כבוד
בהוויה העירונית-טכנולוגית שלי
ולעצמי גישה מהירה יותר
למילים הכובשות שלך.
בכל פעם שהרגיש לי טיפה רחוק,
הייתי יושבת וקוראת.
רק קוראת ומחייכת.
עכשיו אני לבד.
מחכה להודעה ממך
בידיעה שהיא לא תגיע.
וכמה שביר זה מבפנים,
הגעגוע לתחושות ישנות
כאילו לקחת את כל הפרפרים שהיו כלואים בתוכי
ושחררת אותם לחופשי.
לי כבר אין פרפרים,
ואתה?
חופשי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|