בליינד למון / לאות הצלפים |
ששעה זו אבדה
שהשיר מעולם לא נכתב
והייתה זו רק מראית היותך
חומקת בין סנוורים
כשהצלפים נמנמו
והאוויר לא נשא דבר
מלבד כובד הבריחים
שהרי בחלומך נבגדת
והיו אלה רחובות סודך
שהסגירוך לדריכות השלווה
בה כל רחש
מעורר מתים מרבצם,
שדים חולץ מבקבוקם.
בלאות זו, דע שאבדת,
שמעולם לא קראוך
ובדום מחוגים,
צל חולף בין השמורות,
עליך להישכח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|