דרור בלומברג / לכתוב אחרי שתיקה |
כמו לתלות כביסה
ריחנית על חבל
אחרי שנים של
שתיקה מעיקה
שוב אני תולה
את חיי במילים
ויש מילים שעוד לא
יבשו ולא יבשו עוד
לעולם
הם יתקעו בגרון
גם אחרי שנים
של תרגול
גם אחרי שנים
של דממה
אבל עכשיו
אני מייחל לעצמי
מילים לחות
מילים רכות
שיצאו מהגרון
כמו צעדי תינוק
ויצרו עולם מושלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|